מחקר בתחום רשויות מקומיות

החלטת ממשלה 1279, הציבה יעד מרכזי בעניין העצמת הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי והארגוני, במטרה להציבן כגורם מוביל בחברה הבדואית. המחקר בוחן מהם התחומים והמדדים לפיהם נכון להעריך תפקוד הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, על רקע מאפיינים תרבותיים, חברתיים וסוציו־אקונומיים ייחודיים. הוצע מודל מותאם הכולל שמונה תחומי מדידה: שישה מתחומי המצפן הארגוני ושניים נוספים - ביטחון אישי ותברואה וניקיון. המחקר נערך בשילוב שיטות איכותניות וכמותיות: ראיונות עומק עם נציגי רשויות ומשרדי ממשלה וסקר מקוון בקרב תושבי שבע רשויות בדואיות. הממצאים מצביעים על צורך בהתאמת המדדים, שיטות המדידה והציון, מבלי להפחית מדרישות הביצוע, כך שישקפו נאמנה את צרכי היסוד של התושבים ואת מצבן הנוכחי של הרשויות. בדוח המחקר מוצע מודל, אשר תוקף על ידי בעלי תפקידים ותושבים, ומהווה כלי מעשי ומותאם תרבותית לבחינת תפקוד הרשויות הבדואיות בנקודת הזמן הנוכחית.

הרשויות המקומיות בישראל מספקות שירותים ציבוריים רבים לתושבים והן בעלות השפעה רבה על חייהם. הרשויות הבדואיות נשענות בעיקר על תקציבים ממשלתיים ומתקשות לממן שירותים מתקדמים לתושבים. תוכנית החומש 1279 להעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, שאושרה במרץ 2022, שואפת לחזק את השירותים הציבוריים, לפתח את הכלכלה המקומית, לשפר את נראות היישובים ולבסס משילות אפקטיבית. המחקר הנוכחי בוחן את אפקטיביות התוכנית ומנתח את הישגיה ואתגרים לאורך השנים 2022-2024. לצורך כך, המחקר נשען על שילוב של מקורות מידע איכותניים וכמותיים: ראיונות עומק עם נציגי רשויות וגורמים בממשלה ובכנסת, ניתוח נתוני הכנסות, נתונים ממשרד הפנים אודות גבייה, הוצאות וגירעונות ומידע על חקיקת חוקי עזר עירוניים. ממצאי המחקר מצביעים על הצלחות כגון שיפור ברוב הרשויות הבדואיות לקראת איזון תקציבי, מגמת עלייה בהכנסות עצמאיות ושיפור בתשתיות והשירות לציבור. לצד זאת, חשוב לציין שהרשויות הבדואיות נבדלות זו מזו וחלקן עדיין מתמודדות עם גירעונות מצטברים, ממשיכות להיתלות במענקי ממשלה, ובהן אף קיימים פערים בין היעדים לגביית ארנונה בפועל וישנו אתגר משמעותי ניכר בגיוס כוח אדם איכותי. תובנות והמלצות למדיניות מובאים בגוף המחקר.

החלטת ממשלה 1279 הינה תוכנית החומש השלישית לקידום החברה הבדואית בנגב, והשנייה הכוללת יעדים להעצמת תשע הרשויות המקומיות הבדואיות בדרום. מחקר זה מתמקד במועצות האזוריות הבדואיות אל קסום ונווה מדבר, המתמודדות עם אתגרים של פיזור גאוגרפי רחב, מחסור במשאבים ובתשתיות, ומתן שירותים חלקיים לתושבי ישובים שאינם מוסדרים. מטרת המחקר היא לבחון את מאפייני הניהול במועצות, לרבות תכנון וביצוע העבודה, הפיזור הגאוגרפי, יחסי הגומלין עם משרדי הממשלה, ועדי היישובים, ואת השפעתם על איכות השירותים ועל הפיתוח הכלכלי-חברתי באזור המחקר נקט בגישה איכותנית על ידי ביצוע ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים מרכזיים בכל אחת מהמועצות ועם נציגים במשרדי ממשלה רלוונטיים. בנוסף, נאספו נתונים כמותיים המציגים שינויים לאורך השנים בפרמטריים מרכזיים המאפיינים את המועצות. מממצאי המחקר אודות כל אחת מהמועצות מתייחסים להיבטים הבאים: תפקוד המועצה כארגון, המבנה הגיאוגרפי של המועצה, המבנה החברתי, התנהלות המועצה מול משרדי הממשלה, הקשר בין המועצה לוועדי היישובים ולתושבים, הספקת שירותים לתושבים ומידת התאמת מודל של מועצה אזורית לניהול המועצה. בגוף המחקר נידונה ההשפעה של כל אחד מההיבטים על תפקוד המועצה ויכולתה לספק שירותים לתושביה וכן מוצגות תובנות והמלצות אופרטיביות.

במסגרת תהליכי בנייה של שכונות חדשות והסכמי גג, פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, אנו מלווים רשויות בתכנון מושכל ומבוסס נתונים. אנו אוספים מידע ממקורות מגוונים, משרדי ממשלה, יזמים, רוכשי הדירות, הרשות המקומית, סיורי שטח, אינטרנט ורשתות חברתיות, החל משלב שיווק הקרקע ועד כחצי שנה לאחר האכלוס בפועל. המחקר מאפשר לקבל תמונת מצב אודות קצב האכלוסים והבנייה בפועל ולאפיין את אוכלוסיית הרוכשים לטובת מיפוי הצרכים שלהם בנושאי רווחה, קהילה, חינוך, תשתיות ועוד. המחקר מאפשר לרשות לקבל החלטות מבוססות נתונים, להיערך בצורה מוקדמת ומיטיבה לקליטת תושבים חדשים, להקצות משאבים לצרכים ולגורמים הרלוונטיים שנמצאו במחקר. בנוסף, אנו עורכים סקרים בנושאים שונים לפי צרכי הרשות, כגון לקראת פתיחת בית ספר חדש ברשות, הקמת אזורי תעסוקה, דיור ועוד.

האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב פועל במגוון רחב של תחומי התערבות ממשלתיים כגון חינוך (מהגיל הרך ועד לתיכון), השכלה גבוהה, תעסוקה, שלטון מקומי, בריאות, ביטחון אישי, רווחה, חברה אזרחית, חברה וקהילה, פוליגמיה, חוסן קהילתי ועוד. האגף ביקש לבנות מאגר נתונים חברתי כלכלי אשר ישרת את עבודתו וכן את עבודת המשרדים השותפים לתוכנית החומש 1279. המאגר התבסס על נתונים רשמיים וגלויים של גופים שונים, כגון הלמ"ס, משטרת ישראל ועוד. המאגר מאפשר השוואה בשלוש רמות: בין רשותית, בין אזורית ובין מגזרית (החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה הערבית, החברה כללית) ומאפשר לבחון את כלל המדדים כדי להגיע לתובנות רצויות ולסייע בגיבוש צעדים מחקריים וצעדים בתכנון תוכנית החומש הנוכחית והבאה.