אחת השאלות הראשונות שלקוחות שואלים אותנו היא: "כמה שאלונים צריך להעביר?" אבל מניסיוננו, זו בדרך כלל לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא: איזה מידע אנחנו באמת צריכים כדי לקבל החלטה טובה יותר?
במכון המחקר של גלי גרופ אנו מבצעים מדי שנה מחקרים עבור משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים במגוון תחומים – מתעסוקה וחינוך ועד פשיעה, רווחה ופיתוח קהילתי. אין כלי מחקר אחד שמתאים לכל מצב.
ראיונות עומק: כשצריך להבין את ה"למה"
ראיונות עומק מתאימים במיוחד כאשר מבקשים להבין תהליכים, חוויות, מניעים וחסמים. הם מאפשרים לחוקר לצלול לעולמו של המרואיין, לשאול שאלות המשך ולזהות תובנות שלא תמיד היו עולות מראש.
כך למשל, במחקרים שביצענו עבור משרד התפוצות במסגרת החלטת ממשלה 1279 לבחינת תוכניות בחברה הבדואית, נעשה שימוש בראיונות עומק עם בעלי תפקידים, מומחים ומשתתפי תוכניות כדי להבין מה באמת עומד מאחורי נתוני ההצלחה או הנשירה. הראיונות חשפו פערים תרבותיים, חסמים ארגוניים וצרכים ייחודיים שלא ניתן היה לזהות באמצעות שאלון בלבד.
קבוצות מיקוד: כשצריך להבין דיאלוג ועמדות
בקבוצת מיקוד המשתתפים אינם רק עונים לחוקר; הם מנהלים דיון ביניהם. הדבר מאפשר לזהות הסכמות, מחלוקות ונורמות חברתיות.
בפרויקטים שביצענו מול רשויות מקומיות, למשל בתהליכי מיפוי צרכים ושיתוף ציבור, קבוצות המיקוד אפשרו להבין כיצד תושבים תופסים תהליכי פיתוח עירוניים, אילו חששות קיימים ומהם הצרכים המשותפים של קהילות שונות. לעיתים קרובות קבוצה אחת טובה מסוגלת לחשוף נושאים שלא היו עולים גם בעשרות שאלות סגורות בסקר.
סקרים: כשצריך לדעת "כמה" ו"עד כמה"
כאשר המטרה היא למדוד תופעה, לבחון את היקפה או להשוות בין אוכלוסיות – סקר הוא בדרך כלל הכלי הנכון. סקרים מספקים את היכולת להכליל מסקנות, לזהות מגמות ולהציג תמונה רחבה שתומכת בקבלת החלטות ובהקצאת משאבים.
במחקר להערכת רשויות מקומיות בחברה הבדואית, לדוגמה, שולבו ראיונות עומק לצד סקר בקרב תושבי הרשויות. בעוד הראיונות סייעו לבנות את מודל המדידה ולהבין אילו תחומים חשובים לתושבים, הסקר אפשר לבדוק עד כמה כל תחום משמעותי עבור כלל האוכלוסייה ולהעניק לו משקל מתאים.
השילוב: המקום שבו נולדות התובנות המשמעותיות ביותר
מניסיוננו, המחקרים האפקטיביים ביותר הם בדרך כלל אלה המשלבים בין שיטות שונות.
כך למשל, במחקר שביצענו עבור משרד הרווחה בנושא אנשים הנמצאים בתהליכי פרידה וגירושין בחברה החרדית, שילבנו סקר אינטרנטי, קבוצות מיקוד וראיונות עומק עם מומחים. לכל כלי היה תפקיד משלו: הראיונות סייעו להבין לעומק את האתגרים הייחודיים, קבוצות המיקוד חשפו דינמיקות חברתיות, והסקר אפשר לבחון את היקף התופעות שעלו בשלב האיכותני. השילוב בין הכלים אפשר לגבש המלצות מדיניות מבוססות ומדויקות יותר.
אז מה השיטה הטובה ביותר?
התשובה הקצרה היא: זו שתואמת את שאלת המחקר.
אם רוצים להבין לעומק – ראיונות עומק; אם רוצים לבחון תפיסות קבוצתיות ודינמיקות חברתיות – קבוצות מיקוד; אם רוצים למדוד ולהכליל – סקרים; ואם רוצים לקבל את התמונה המלאה באמת – בדרך כלל כדאי לשלב בין השיטות.
הטעות הנפוצה ביותר היא לבחור מראש בכלי המחקר המוכר או הזמין ביותר. לעומת זאת, מחקר איכותי מתחיל בהבנת הבעיה, ורק לאחר מכן בבחירת הכלים המתאימים. בסופו של דבר, שיטת המחקר אינה המטרה, אלא האמצעי לקבל החלטות טובות יותר, לבנות מדיניות מדויקת יותר וליצור שינוי אמיתי המבוסס על נתונים ותובנות מהשטח.
